אי אפשר להעביר את הקיץ הזה בלי גלידה. אז יצאנו לרודטריפ מטורף של 12 שעות, שבמהלכן בדקנו מה התחדש בגלידריות הטובות ביותר בצפון. בין לבין גם קפצנו לטיול סגווי ולטורניר קרטינג. היה חם ומגניב!
1. 09:30 – לג'נדה ראש פינה: קרירה ופסטורלית בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.
יש מי שמשווה את ראש פינה אל המושבות הציוריות שלחופי אגם גארדה האיטלקי. האמת? יש בזה משהו. מדרכות האבן, המבנים העתיקים, הבריזה הקרירה שמטיילת בין הסמטאות וכמובן הגלידה…
ללג'נדה יש 80 (!) טעמים שונים ומתחלפים, כולם מחומרי גלם איטלקיים. בין הטעמים ה"רגילים", אפשר למצוא גם כמה על טהרת החטיפים המתוקים: קוקיז קרמשניט, קליק, באצ'י ובואנו ביאנקו. בגזרת הסורבה מובילים גלידת הסמבוק (פירות יער, הכי אהבנו!), לימון-ג'ינג'ר, בננה תמר ומאלבי טבעוני שהשאיר אותנו מתמוגגים. הייחוד של לג'נדה הוא בסיס השמנת, שממנה מורכבים טעמים רבים ובעלי נוכחות כמו שרי מאניה (גלידת דובדבנים עם חלבה שוקולד) ואפרסק מסקרפונה שמאזן נפלא בין המתיקות לתחושת הרעננות בפה.
2. 10:36 - מג'יקה בצומת מחניים: חובת עצירה בדרך לנחלי הצפון
עוד בראש פינה, קיבלנו "טיפ" על גלידריה מפתיעה ביותר בצומת מחניים (8 דקות מהמושבה) שחייבים לטעום. בניגוד לגלידריות הגדולות עם עשרות הסניפים ומערכי השיווק המשומנים, המחמאות על מג'יקה זורמות כמעט לחלוטין דרך פה לאוזן. הגלידריה הוותיקה, מייצרת כבר 15 שנה גלידות בעבודת יד ואולי זהו המפתח לטעם החלק והעשיר, לצד הניחוח הביתי של הוופל. הבעלים, כך מסתבר, למד את רזי המקצוע בזמן שלמד רפואה בנאפולי (גם רופא וגם יודע להכין גלידה? קנינו!).
יש כאן מגוון נרחב למדי, אך גולת הכותרת היא דווקא השילובים המעניינים: וניל עם שברי וופל בלגי, פנקוטה, וניל דובדבן, קרם בסקוויטים, ויסקי עם ראפל ריבת חלב ועוד. אגב, הסורבה שהכי קנה אותנו היה ערמונים.
3. 11:19 - אם כבר התקרבנו לבניאס, לחצבאני ולדן, לא נפספס הזדמנות לאטרקציה!
כמות המשקל העודף של כמה טונות גלידה בדרך אל האוטו, הביאה אותנו לשקול מנוחה באזור. אבל במקום, החלטנו בצעד אמיץ דווקא לקפוץ על ההזדמנות לנסות את סגווי על המים, בבית הלל על גדת החצבאני. הבטן אמנם התנגדה אבל הלב התעלם כאשר דהרנו לאורך קו המים על הכלי הממונע הגאוני הזה. כל תנועת גוף קטנטנה מתמרנת את הסגווי בלי מאמץ בלב השטח ובין העצים והצמחייה. בסיום הטיול, חיכו לנו שתי הפתעות: גם הידיעה שהסגווי נחשב לבטוח יותר מכל כלי ממונע קיים וגם שהוא מכיל סכנת התמכרות קשה… בקיצור, נשבענו שחוזרים בהקדם האפשרי.
4. 14:08 – "בוזה, בוזה, בוזה, בוזה… את אהובה שלי!"
נסענו כ-50 דקות מבית הלל, רק כדי לחזות מקרוב בקסם שמפזרת גלידת בוזה במעלות תרשיחא ושבה את לבם של רבים. בוזה היא כבר מזמן לא "סתם" גלידריה, אלא מותג של ממש. בגרגרנות של ילדים בדוכן גומי בקניון טעמנו פיסטוק איטלקי, חלבה בטעם ייחודי למקום (מומלץ), בראוניז, סורבה שזיפים עם חתיכות פרי, אגוזי לוז בייבוא אישי מאיטליה על שוקולד סן דומינגו, סורבה תאנים וערק והרשימה עוד ארוכה. מעל כולם מככבים קרם הבוזה המפורסם (שוקולד במרקם חלק ועשיר המשלב לוז וקם אנגלז) וגלידת הקשיופאה החלומית ששמה הולך לפניה – גלידת טופי עם קוקוס, קרמל ו… קשיו!
5. 15:11 - נחיתה רכה בירכא
22 דקות על השעון מפרידות בין מעלות תרשיחא לכפר הדרוזי ירכא. האמת? אנחנו לא בטוחים שזה בכלל כפר. זאת עיר קטנה בלב הרי הגליל שאפשר למצוא בה את הכל ובזול. מספר שקיות השופינג שעשינו שמור במערכת (ובאוטו), אבל נשמח לומר לכם שגם אטרקציה מדליקה במיוחד מצאנו פה: קרטינג ופיינטבול ירכא – מסלול מירוצים גדול ומתחם ירי בכדורי צבע. כיף!
6. 17:00 – ד"ק לק מרפא לנו את השרב
15 דקות והיינו בטיילת עכו היפה, שמובילה אל העיר העתיקה. פשוט היינו חייבים לראות מה התחדש אצל ד"ר לק – אחת הגלידריות הפופולריות והאהובות ביותר, שמקפידה לגוון בטעמים שבין הסניפים ושומרת על איכות גבוהה. עובדה מעניינת על הדוקטור: כל צבעי גלידות הסורבה שלו מופקות מצבעי הפרי בלבד ולכן נדרשת מידי יום בחירה קפדנית של פירות וצבעים… לאחר שטעמנו את כל הפירות (אל תוותרו על הסורבה למון ליים המדהים), התענגנו יותר על טעמי הנוסטלגיה: שוקו-תפוז, גלידת פולי קפה מצופים, רוזמרי (נוסטלגיה שהיא פשוט תענוג), טירמיסו וגבינה פירורים.
7. 18:50 - מלכות הגלידה של הכנרת מתחרות ראש בראש
אחחח כנרת! האוצר הלאומי שלנו, המשאב החיוני שלנו ופנינת הנופש שלנו בחגי חול המועד. אבל למרות כל האהבה שיש לנו אליה, עדיין אף גלידריה שקרובה לחופים לא נפתחה מעולם. בינתיים יש שתיים החולשות על כל האזור, שתיהן בצומת צמח. בפינה השמאלית – גלידת אלדו מחלוצת הג'ילאטו בארץ ועדיין טעימה כמו בלק הראשון: קונוסים עם סוכריות צבעוניות או ציפוי שוקולד, טעמים מוכרים וטובים כמו פררו רושה, לוטוס, וניל איטלקי וסורבה הפסיפלורה המפורסם. הייתה גם גלידה תחת הכותרת "הפתעה" שהתגלתה כשילוב משגע בין טופי, קרמל וקרם נוגט.
בפינה הימנית – לה גופרה המרשימה. לא חלוצה כמו אלדו אך בעלת לא פחות סניפים, טעמים, שדרוגים מפתיעים וקהל. משכו אותנו גלידת האבטיח המתקתקה-מרעננת, מנגו שמנת, פיסטוק סיציליאני ובאונטי – המוצלח ביותר שטעמנו. כדי לסיים את היום שלנו במתיקות ועם המון טעם, הזמנו גם "דמקה" – וופל בלגי מושחת במיוחד עם קרם שוקולד חלב ולבן.
גם השנה, הגלידריות הנבחרות של הצפון ללא ספק נשארו איכותיות, מגוונות ואדיבות ביותר לקהל הלקוחות גם ב-2015. אתם יותר ממוזמנים להגיע לטיולים במהלך הקיץ הקרוב וליהנות מטעמים מתוקים ומוצלחים במיוחד. אנחנו בינתיים בתור לתזונאי…
